ארכיון מרובה פרדוקסים

ארכיונו של שלום עליכם, על היקפו ועושרו, מכיל בתוכו חומר מגוון על חייו ויצירתו של הסופר האהוב, חומר שיש בו כדי ללמד על תהפוכות הזיכרון התרבותי שהתחוללו במשך קרוב למאה שנה לאחר מותו ב-1916.

יותר מכל סופרי יידיש האחרים הצטיין שלום עליכם בחיבתו לכתיבת איגרות מכל המינים והסוגים – בראש וראשונה אלה שנועדו למשפחתו ולבני דורו הסופרים, אך גם ליהודים פשוטים שאפילו לא הכירם אישית. האיגרת הייתה גם אחת הסוגות הספרותיות שאותן טיפח בכתיבתו רבת הפנים, ויצירתו הידועה ביותר בתחום זה הוא ‘מנחם מנדל’, הכוללת התכתבות בין בעל שעזב את עיירתו ואת משפחתו לטובת העיר הגדולה לבין אשתו שנותרה מאחור.

לכן, אין זה פלא שאיגרותיו הפרטיות של שלום עליכם לא זו בלבד שהן משמשות תיעוד לחייו העשירים, אלא אף מהוות חומר קריאה מהנה כשלעצמו. היום, בעידן האינטרנט והפייסבוק, קשה להעריך עד כמה נחשבה בדורות עברו חליפת המכתבים האישית לאמנות בפני עצמה – החל מן השאיפה להצטיין בכתב יד קריא וברור, לעתים קליגרפי, ועד לתכנים ולסגנון: האיגרת הייתה אמורה להיות אישית, לשלב הברקות הומוריסטיות ועם זאת, כמובן, גם להעלות עניינים דחופים ומשמעותיים. אין ספק ששלום עליכם חשש – ובצד זה קיווה – שאיגרותיו האישיות יגיעו פעם לציבור קוראים רחב, וכתיבתן מעידה על כך.

לאחר מותו של שלום עליכם פתח חתנו, י”ד ברקוביץ, בעבודה מאומצת ורבת שנים לאיסוף איגרותיו של שלום עליכם לנמענים שונים, איגרות שהיו פזורות בארצות שונות. מאמצים אלה נשאו פרי, והארכיון שבבית שלום עליכם מכיל עתה למעלה מ-8,000 איגרות – של שלום עליכם ואליו. חלק גדול מהן נועדו לבני משפחתו, אך כיוון שי”ד ברקוביץ טיפל גם בענייניו הספרותיים, קשה להפריד גם באיגרות אלה בין הפן האישי לפן הספרותי.

החטיבה האחרת היא התכתובת בינו לבין הסופרים והעורכים הידועים ביותר – מנדלי מוכר ספרים, ביאליק, רבניצקי, פרישמן, פרץ ועוד. יחסיו של שלום עליכם עם הסופרים הרוסיים המרכזיים בדורו הובילו לכך שבארכיון מצויות איגרות של טולסטוי , צ’כוב, גורקי ועוד.

שלום עליכם ובני ביתו שקדו במשך שנים על איסוף פריטים שונים על חייו ויצירתו – תמונות, גזרי עיתון של מאמרי ביקורת, תיעוד על מחזותיו שהועלו בארצות שונות, במקור ביידיש ובתרגום. עשיר במיוחד הוא החומר הקיים לגבי מחזותיו של שלום עליכם שהועלו בעברית. לדאבון הלב תחום אחד אינו מיוצג בצורה נאותה בארכיון – כתבי היד של יצירותיו. יש להניח שבמערכות העיתונים השונים ביידיש לא שמרו על כתבי היד של הסופר לאחר הדפסתן, ולכן השתמרו בעיקר כתבי יד משנותיו האחרונות, כגון פרקי החלק השני של ‘מוטל בן פייסי החזן’, שנכתב בארצות הברית.

מבחינה זאת חבוי בארכיון פרדוקס מסוים, המלמד על התהפוכות במעמדו הספרותי של שלום עליכם: בתוך יצירתו הענפה הוא תלה תקוות מיוחדות דווקא במחזות, אותם קיווה לראות על הבמה. אך תקוותיו נכזבו בחייו, ולכן השתמרו בארכיונו כתבי היד של מחזותיו בנוסחים שונים, שבשעתו לא נמצא להם דורש. דווקא לאחר מותו זכו מחזות אלה לעדנה ממושכת – ביידיש, בעברית ובשפות אחרות – עדות מרשימה לחיוניות המיוחדת המציינת את יצירתו של שלום עליכם לאורך הדורות.