כתבות

 ביום שישי התארח בבית שלום עליכם מופע יוצא דופן. על הבמה ישבו הבמאי רועי הורוביץ, ומלכת התאטרון היידי ליא קניג, וביחד חיברו בין יצירתו של ש"י עגנון לשפת יידיש. השנה מלאו חמישים שנה לזכייתו של עגנון בפרס נובל לספרות, וחמישים וחמש שנה לעלייתה של ליא קניג לארץ - מתאטרון יידיש בבוקרשט לתאטרון יידיש ועברית בישראל.

שירי שפירא כותבת בימים אלה את עבודת הגמר שלה בתכנית הבין-אוניברסיטאית ללימודי יידיש, המוקדשת לסיפורים קצרים של בשביס-זינגר. היא סיפרה לנו קצת על עצמה, על האופן שבו חלק מהאנשים מגיבים למשמע תחום המחקר שלה, ועל חשיבותה של רצינות ביחס ליידיש וללומדיה.

איך מתרגמים לעברית קרעפלעך, שמדובר בכלל במטבעות כסף, ועד כמה אפשר לסמוך על חתול שימסור את משלוח המנות ליעדו. על תרגומו החדש של בני מר לספר "מנחם מנדל" מאת שלום עליכם.

סרטון חדש ומצחיק בערוץ היוטיוב שלנו "מנחם מנדל מתל אביב", מבוסס על פיליטון מאת יוסף טונקל, המתאר את מפגשו עם "מנחם מנדל" בעת ביקורו בתל אביב בשנת 1931. קראו עוד על הסרטון כאן.

רעות גולני המסיימת בימים אלה את עבודת הגמר לתואר שני בתכנית הבין-אוניברסיטאית ללימודי יידיש, סיפרה לנו קצת על עצמה, על הרפתקאותיה ב"יידישלנד" ועל המחקר המרתק שלה העוסק בעיתונות נשים מתחילת המאה העשרים.

באוניברסיטת תל אביב נערך בשבוע שחל בו פורים, כנס לציון חמישים שנה להעלאת המגילה, מחזור שיריו של איציק מאנגר, שעובדו והועלו על הבמה במועדון החמאם ביפו בשנת 1965. פריבילגיה של כנס אקדמי המאורגן בידי החוג לתאטרון היא היכולת להמחיש "הלכה למעשה" את הפוטנציאל הגלום בטקסט של מנגר.

על ערב תרבות יידיש שנערך בקפה "זיגמונד" בירושלים, ועל מפגש מעניין של חילוניים ודתיים, אקדמאים ויוצרים, צעירים ומבוגרים, בערב שיכול להתרחש רק בעיר כמו ירושלים. וגם: איפה בכתבה מסתתר מפגש מפתיע עם הסופר יוסל בירשטיין?

 

פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש שהגיע הזמן ללמוד יידיש. זה אמנם לא קורה לכל אחת ואחד, אבל זה קורה לרבים וטובים, ורצינו לדבר איתם קצת, עם התלמידים החדשים של בית שלום עליכם, כדי להבין מה מקומה של שפה זו בחייהם, ומה דחף אותם להקדיש זמן ניכר ללימודה.

 במסגרת כנס כיסופים הרביעי לסופרים ומשוררים יהודים, השבוע במשכנות שאננים בירושלים, התקיים מושב שכותרתו "יידיש עכשיו", ובו שוחחו הסופר חיים באר וחוקרת הספרות בלהה בן אליהו על מקומה של היידיש בעולמו של באר, ומשוררי יידיש עכשוויים קראו משיריהם.

בתקופה שבה שאלת משמעותה של היצירה ביידיש מטרידה כל אוהב יידיש, מצליח המחזה "מחכים לגודו" ביידיש לטעון את השפה במשמעות עקרונית וזהו הישג משמעותי. זו איננה רק "עוד שפה" שאליה תורגם המחזה, אלא פרשנות חדשה המזמינה התבוננות אחרת במחזה.