כתבות

מה חשב המשורר היידי יהואש (שלמה בלומגרטן) כשביקר בארץ ישראל ב-1914? בסרטון הקצר "באיזו שפה מדבר הים?" תוכלו לשמוע קצת מהדברים שכתב על תל אביב ועל מלחמת השפות בה.

הספר "חרוזים שחורים" המכיל מבחר מיצירותיו של המשורר אברהם סוצקבר נוקט בתחבולת עריכה מרתקת. הוא מרכיב מתוך שלל שירים, סיפורים ושיחות של המשורר, מעין אוטוביוגרפיה שמעולם לא נכתבה. הוא יכול להוות מבוא מצוין ליצירתו של סוצקבר, עבור מי שאינם מכירים עדיין את שיריו, כמו גם הזדמנות נפלאה לאוהבי המשורר, להתאהב בו מחדש.

גם בתל אביב ציינו מאה שנה לפטירתו של י"ל פרץ, בהרצאות, בשירים ובמוזיקה. הזדמנות מצוינת להיזכר בעולם הערכים שאפיין את יצירתו של הסופר הגדול. 

לכבוד יום הולדתו ה-95 של הצייר יוסל ברגנר ערך משכן האמנים בהרצליה תערוכה וכנס. זאת הזדמנות לברר מה יהודי בציוריו של ברגנר, ומה פשרה של הגלותיות שמרבים להזכיר בהקשר של יצירתו.

 בשעת הצפיה בהצגה "נשמה צוענית" של תאטרון יידישפיל ניתן לדמיין לרגע כי אנחנו נמצאים בתאטרון בנוסח ה"קליינקונסט בינע" (הבמה הזעירה) אי שם בלודז' או בוורשה של שנות העשרים. חומרים מעין אלה היו מן הסתם החומרים מהם הורכבה הצגה טיפוסית גם שם. 

 היידיש היא סמל בסרט "פנסיון פראכט". למען האמת היידיש היא סמל כבר בספרו של אהרון אפלפלד "לילה ועוד לילה" שעליו מבוסס הסרט. האם טוב לה לתרבות שבניה עזבוה להפוך לסמל?

הסרט הדוקומנטרי "המוזות של בשביס זינגר" מציג סופר בשר ודם, ומעורר מחשבות על אודות גורלה של ספרות יידיש באמריקה.  

חלק מהקהל הישראלי אוהב יידיש רק מהסוג המסוים שאותו הוא מכיר מהבית, אך פסטיבל היידיש שהתקיים בפסח במרכז סוזן דלאל היווה הזדמנות פז להכיר את היוצרים הפועלים בתחום היידיש ברחבי העולם, כל אחד ואחת והחיבור המיוחד שלה ליידיש.

מה חשבו סופרי יידיש שהגיעו לביקור בירושלים במאה ה-20? האם יש דרכים שונות לכתוב על עיר הקודש? והאם כל מי שהגיע אל כותל הדמעות אכן הזיל דמעות כמים? קצת על כך בסרטון הקצר "זיי געזונט, ירושלים" בהפקת בית שלום עליכם.

זכתה ספרות יידיש מודרנית שיהא זה דווקא צבי אייזנמן שינעל את שערי הפרוזה העשירים שלה. שכן אייזנמן היה לא רק אחד מן המיומנים והמסורים אליה ביותר בקרב דור אחרון זה של סופרי יידיש, דור של כאב ומאבק. אייזנמן היה אחד מאוהביה הגדולים.