כתבות

דוכן מספר 44 הממוקם היטב במרכז יריד הספרים הבינלאומי בירושלים יגרום אולי לכמה מבקרים לשפשף את עיניהם בתמיהה: זהו הדוכן של "הרשות הלאומית לתרבות יידיש".

Yidlife Crisis: בפרויקט חדש ביו-טיוב הקומיקאים אלי בטליון וג'יימי אלמן מגלמים צמד קומי קלסי, פוקדים מוסדות אוכל אהובים במונטריאול, ומנהלים דיאלוג קומי על נושאים הקשורים לאוכל, למין וליהדות. והכל ביידיש.

התערוכה "המחלקה האתנוגרפית" המוצגת בבית הנסן בירושלים שואבת את השראתה מהמשלחת האתנוגרפית של ש. אנ-סקי, מתבוננת במבט ביקורתי במנהגי העם הישראליים, ומשיבה את האנושי ואת הפוליטי למרכזה של החוויה היהודית.

מחקרה של ד"ר איה אלידע מתחקה אחר פועלם של נוצרים שעסקו ביידיש בעת החדשה המוקדמת, ובוחן את הדימויים שטיפחו על השפה הקרובה כל כך לגרמנית, ובה בעת שונה מאוד ובעלת זהות נבדלת.

המיסטיקה עמדה במרכז ההצגה ברבות מההמחזות המפורסמות ל"הדיבוק" של אנ-סקי. פרשנותו של רועי חן למחזה הקלאסי המוצגת בימים אלה בתאטרון גשר מציבה דווקא את הפסיכולוגיה במרכז.

ובכן, בית שלום עליכם עלה סוף סוף על מפת הספרות הישראלית. ממש כך. בספרו השני של מתן חרמוני "ארבע ארצות", מופיע מזכירנו, גם אם בשם בדוי בלבד, כדמות משנית.

קול ביער - מופע בבית אבי חי: שירי החסידים שהושרו בלשון-קודש, ביידיש ובאוקראינית הציבו את האשכנזים כעם מעמי מזרח אירופה, ושפכו אור על ההקשר האוקראיני התרבותי והדתי של תנועת החסידות.

השבוע הופיעו במגדל דוד "הכליזמטיקס" יחד ג'ושוע נלסון, בשילוב מיוחד בין כליזמר לגוספל. מהפיוט "אליהו הנביא" אל "Elijah rock" ומשיר הגוספל "Mary, don't you weep" שמילותיו מדברות על צבא פרעה שטבע בים ל"כי לו נאה", פיוט מימי הביניים המושר בקהילות ישראל בליל הסדר.

 

מחקרה של נורית אורחן חושף את קולן של נשים בשלהי המאה התשע עשרה בתחום המושב היהודי ברוסיה הצארית. כותבות ויוצרות החלו לכתוב בתקופה זו בעיתונות יידיש החדשה, שהיתה ביטוי מובהק של מודרניות ומרכיב משמעותי ביצירתה של קהילה לאומית חדשה.

שוחחנו עם ארבעה סטודנטים שהשתתפו בקורס היידיש באוניברסיטת תל אביב 2014 והסכימו לחלוק עמנו מעט ממחשבותיהם על הקורס ועל תרבות יידיש בכלל.