כתבות

במרכז פליציה בלומנטל למוזיקה התקיימו שתי הופעות לכבוד סיומה של העונה ה-16 של סדנת נחמה ליפשיץ לשיר היידי. הערב הוקדש לשירי משוררים שהולחנו, וניכר כי קברניטי הסדנה השקיעו מאמץ ברענון הרפרטואר המוכר של שירי יידיש. זה אינו דבר של מה בכך בתקופה בה תרבות יידיש מצטמצמת לקלישאות המוכרות ביותר.

לפני שאורי צבי גרינברג עלה לארץ הוא הסתובב בוורשה עם משוררים מודרניסטיים כפרץ מרקיש ומלך ראוויטש ויצר שירה אקספרסיוניסטית נועזת ביידיש. משום כך חשבו חבורת משוררי יידיש בני זמננו כי בית מורשת אצ"ג יכול להיות מקום ראוי להתכנסות פואטית יידית בלבה של ירושלים.

במרתף האפלולי והמיוזע של לבונטין 7 נגנה בשבוע שעבר להקת "אוי דיוויז'ן" מוזיקת כליזמרים קצבית. יש כיום קולות רבים ומגוונים בסצנת המוזיקה היידית בעולם אבל נדמה כי אין עוד מי שעושה מוזיקה יידית כמו אוי דיוויז'ן, מוזיקת כליזמרים שמחה, מרגשת, מתריסה, חורקת, בועטת.

כשמונים איש, צעירים ומבוגרים, דוברי יידיש ועברית, התכנסו בערב האחד במאי בבית הבונד בתל אביב, כדי לחלוק כבוד למפעל חייו של העיתונאי וחבר הבונד יצחק לודן, ולציין את סיום הוצאתו לאור של כתב העת הבונדאי "לעבנס-פֿראַגן", ולמרות שערב זה ציין את סופו של כתב עת ותיק (בן 63 שנים), היה בו משהו מהאנרגיות ההולמות דווקא התחלה חדשה.

על משליו של אליעזר שטיינבארג כתב ח"נ ביאליק: "התנפלתי עליהם בצמאון גדול ולא יכולתי לנתק עצמי מהם. ערכם רב לאין שיעור. לכל משל חן וקסם משלו. זוהי עבודה של אמן גדול שתקשט את ספרותנו לדורי דורות."

הווירטואוזיות של המשוררת היידית מלכה חפץ-טוזמאן ניכרת ביכולתה לעבור משירים קצרצרים ונטולי צורה מוגדרת לטריולטים מושלמים בצורתם ומהם עד לכליל הסונטות ששמו כשם הספר החדש של תרגומי שיריה: "גוהרת על עצמי".

את "אמריקה" (הספר) היה צריך לגלות מחדש, כפי שהאירופאים גילו את אמריקה (היבשת) שבה כבר חיו אנשים רבים מזה אלפי שנים. הסיפורים היידיים (שתורגמו) והסיפורים העבריים (שהוהדרו) ונאספו לספר זה הם רק טיפה בים של יצירה יהודית אמריקאית המחכה לגילוי מחדש.

כשתרגם בני מר שירי ילדים מיידיש לעברית והוציא לאור את הספר "אף על פיל" לא שיער שיהפכו יום אחד לאלבום מוזיקלי. גם המוזיקאי שחר ברבש לא העלה בדעתו שילחין דווקא שירים שתורגמו מיידיש אך כשהקריא את הספר לילדיו הופתע לגלות יחד איתם את האוצר המסתתר בו.

שלושה שירי משל המופיעים בזה אחר זה בספר שירי הילדים "אף על פיל" עושים שימוש יצירתי בהאנשתם של חפצים ובעלי חיים ונושאים עמם מסרים חברתיים רלוונטיים כתמיד.

מונולוגים מהקישקע: בימים בהם מסעדות גורמה אקזוטיות ממלאות את הרחובות ותוכניות בישול בז'אנרים מגוונים-להפתיע מציפות את המסכים, אין פלא שבלוטות הרוק מצטרפות אל בלוטות הנוסטלגיה כדי להביא את הצופים אל תרבות היידיש ואל האוכל האשכנזי.