אַטלאַנטידיש: זהב השקיעה הכהה

רות לוין

 

אני שמחה לספר לכם על האלבום החדש שיוצא לאור בימים אלה, גם הוא חלק מחיפוש בלתי פוסק אחר ארץ יידיש, האטלנטיס האבודה שלנו, ומכאן שמו: אַטלאַנטידיש. מקום מרכזי באלבום תופסת שירתו של איציק מנגר, המשורר הלירי הענק, והוא מוקדש לו, לרגל מלאת יובל למותו, ולציפור נפשו של המשורר, הלא היא טווס הזהב.

מאין הגיע טווס הזהב אל שירת יידיש? הוא פרח משיר עם ישן-נושן שאותו שולחת לאימהּ אישה צעירה, המבכה את נישואיה האומללים ומשווה את עצמה לציפור זהב שאיבדה את נוצתה בארץ נכריה, ונותרה לבדה, ללא קן, מעל לים האינסופי. עם הזמן הפכה דמותו של טווס הזהב לדימוי של געגוע לאהבה ויופי, ולבסוף היתה לַמוזה היהודית, התגלמות ההשראה והשירה עצמה. כך הפך הפניקס, ציפור האש הפגאנית, לסמל השירה ביידיש. זהב הטווס במעופו מתחרה בשירו של מאנגר בזהב השמש העולה. וזהב השקיעה הכהה ב"שיר ערב" שלו הוא זהב היופי הנסתר והחכמה.

הרבה זהב יהיה באלבום הזה. אבל לא המתכת ההיא המביאה קלון, אלא זהב כחלקיק שמש שנפל על הארץ, זוהר עולמים בורא חיים. כך ראו אותו למשל האלכימאים בימי הביניים שחיפשו את אבן החכמים בחלומם על חיי שלמות ונצח. וטווס הזהב שלנו גם הוא חלקיק של אותו זוהר נצחי טהור. גם המוזיקה כולה זהב: זהב הגיטרה של אלכסי בֶּלוֹאוּסוֹב, שגר בירושלים, מנגן בכל העולם ומשמש כמנהלם האמנותי של שלושה פסטיבלים בינלאומיים לגיטרה קלאסית. האלבום הזה הוא פרי חמש עשרה שנה של יצירה משותפת. אגב, אלכסי הוא בנו של משורר יידיש, אלכסנדר בלואוסוב, שאחד השירים היפהפיים שלו כלול באלבום.

עוף החול, הפניקס שבמקורותינו, מתואר במדרש כמי ש"לא נגזרה עליו מיתה, שלא טעם מעץ הדעת, ולסוף אלף שנה מתחדש וחוזר לנערותו". לו יהא זה גם גורלה של שירת יידיש.

 

חמישה עשר שירי האלבום, המושרים ביידיש, מלווים גם בתרגומים משובחים לעברית. אנחנו מביאים לכם שניים מהם כאן, כדי לטעום את הטעם המענג של הזהב הכהה הזה

 

 

מִן הַכְּפָר הַשָּׁכֵן

הֶרְץ רִיבְקִין / לחן: זֶלִיק בַּרְדִיצֶ'בֶר  / מיידיש: רות לוין

 

הַשִּׁירִים בַּלֵּילוֹת מִן הַכְּפָר הַשָּׁכֵן

עַד מִרְפֶּסֶת בֵּיתֵנוּ תָּרִים,

מְפִיגִים בְּרַכּוּת אֶת הָעֶצֶב בַּלֵּב

וְכִדְבַשׁ מְבֻשָּׂם נִגָּרִים.

 

שִׁירֵי אוּקְרָאִינִים, מְלֹא עֶלֶז וְנַחַת, 

נִיחוֹחַ הַנִּיר וְהַבָּר –

נוֹדֶפֶת מֵהֶם חֲמִימוּת עֲנֻגָּה שֶׁל

הָאָח הַבֵּיתִי הַמְּבֹעָר.

 

לַיְלָה סָבִיב. בַּמִּרְפֶּסֶת אֶשְׁכַּב,

מִי זָקוּק לְמִטּוֹת מֻצָּעוֹת!

אָז מָה אִם אַחַת, וְאִם שְׁתַּיִם, וְאִם

כְּבָר שָׁלֹשׁ אַחֲרֵי חֲצוֹת?

 

שׁוֹמֵעַ, תּוֹהֶה: חֲגִיגָה שָׁם בַּכְּפָר?

אוֹ סְתָם חֶבְרֶה עוֹשִׂים שָׂמֵחַ?...

מָה זֶה כְּבָר מְשַׁנֶּה אִם נִדְמֶה – עוֹד דַּקָּה

בְּזֶמֶר יִפְצַח הַיָּרֵחַ!

 

כָּךְ זוֹרְמִים בִּמְתִיקוּת מִן הַכְּפָר הַשָּׁכֵן

הַצְּלִילִים הַזַּכִּים מְלֹא הַקּוֹל –

עַד שֶׁשַּׁחַר עוֹלֶה, וְהַלַּיְלָה נָמוֹג,

וְנִשְׁמַעַת קְרִיאַת תַּרְנְגוֹל.

 

  

שִׁיר עֶרֶב

איציק מאנגר / לחן: עמנואל האַקֶן / מיידיש: פטר קריקסונוב

 

עֶרֶב שָׁקֵט. זָהָב כֵּהֶה.

מוּלִי כּוֹסִית הַיַּיִן.

וּמַה נּוֹתַר מִיּוֹם חוֹלֵף?

צִלּוֹ וְזִיו שָׁמַיִם.

הַלְוַאי שֶׁזֶּה הַשִּׁיר יִקְלֹט

נִיצוֹץ זְהַב פַּרְוַיִם.

 

עֶרֶב שָׁקֵט. זָהָב כֵּהֶה.

זָקֵן עֲטוּר פֵּאוֹת

מוֹחֶה בְּחֶסֶד תְּפִלָּתוֹ

אָבָק שֶׁל יוֹם קְטַנּוֹת.

הַלְוַאי שֶׁלַּחַשׁ מִלְּחָשָׁיו

הַשִּׁיר שֶׁלִּי יִקְלֹט.

 

עֶרֶב שָׁקֵט. זָהָב כֵּהֶה.

עַד קְצֵה תֵּבֵל – הָרוּחַ. 

אֶפְרוֹחַ-עַצְבוּתִי הָעֵר –

נִרְדַּם, נֵאוֹת לָנוּחַ.

הַלְוַאי שֶׁנְּשִׁימַת שְׁנָתוֹ

בַּשִּׁיר שֶׁלִּי תָּשׂוּחַ. 

 

עֶרֶב שָׁקֵט. זָהָב כֵּהֶה.

מְעוֹף פַּרְפַּר, מְנוֹד 

כַּנְפֵי אֲפֹר-זָהָב קַלּוֹת

אֶל 'אֵל מֵגֵן מְאֹד'.

לוּ אַךְ מַשַּׁק כָּנָף אַחַת

הַשִּׁיר שֶׁלִּי יִקְלֹט!

 

עֶרֶב שָׁקֵט. זָהָב כֵּהֶה.

מוּלִי כּוֹסִית הַיַּיִן.

וּמַה נּוֹתַר מִיּוֹם חוֹלֵף?

צִלּוֹ וְזִיו שָׁמַיִם.

הַלְוַאי שֶׁזֶּה הַשִּׁיר יִקְלֹט

נִיצוֹץ זְהַב פַּרְוַיִם.

 

 

Media