עם יהואש ברחובות תל אביב

מה חשב המשורר היידי יהואש (שלמה בלומגרטן) כשביקר בארץ ישראל ב-1914?

בסרטון הקצר “באיזו שפה מדבר הים?” שיצרו ערן טורבינר ויעד בירן עבור בית שלום עליכם ובתמיכת הרשות הלאומית לתרבות יידיש, תוכלו לשמוע קצת מהדברים שכתב יהואש כשביקר בארץ. יהואש הגיע לארץ ישראל כדי להשתקע בה. הוא היה מקורב לחוגי פועלי ציון בניו יורק, ולמרות שבספר אין הוא מציג את עצמו כציוני, החיים בארץ ישראל נראו לו רצויים. הוא חיפש מקורות השראה להתחדשות יהודית בארץ האבות, וביקש לקחת חלק במהפכה היהודית המודרנית באמצעות ההתיישבות החקלאית החדשה. סיבה נוספת להגירתו היתה מחלת השחפת ממנה סבל רוב חייו. הוא כבר בילה זמן מה בהרי קולורדו, כמו אמריקאים רבים שחיפשו אקלים בריא יותר, אך השילוב בין האקלים החם של ארץ ישראל לאפשרות לחיות במקום טעון כל כך היסטורית, היה בעיניו מוצלח יותר.

בסופו של דבר חי יהואש בארץ רק כעשרה חודשים. הוא הגיע לארץ במרץ 1914, ונאלץ לעזוב אותה לאחר שפרצה מלחמת העולם הראשונה. אמנם בתחילת המלחמה שמרה ארצות הברית על ניטרליות, אבל מצבם של הנתינים הזרים בארץ לא היה טוב, ולחץ גדול הופעל על היישוב היהודי כדי שאנשיו יתעתמנו. בדצמבר 1914 החליטו יהואש ומשפחתו לעזוב את הארץ ולנסוע באוניה אמריקאית למצרים. הם המתינו בעיירה סמוכה לקהיר כחצי שנה, בתקווה שהמלחמה תיגמר והם יוכלו לשוב לרחובות, אבל כשסוף המלחמה לא נראה באופק החליטו לחזור לניו יורק. יהואש נותר באמריקה עד מותו בשנת 1927, אך את קורותיו בארץ ישראל העלה על הכתב והן פורסמו בשלושה כרכים בשם “פֿון ניו יאָרק ביז רחובות און צוריק” (מניו-יורק לרחובות ובחזרה). בניו יורק גם השלים את הפרויקט הגדול של חייו – תרגום התנ”ך כולו ליידיש. הסרטון נפתח בשלושה פסוקים מספר דברים פרק ח’, בתרגומו של יהואש.

ספר המסע שלו מציג תמונה מרתקת של ארץ ישראל בשנה שלפני פרוץ המלחמה, אשר שינתה את העולם לבלי היכר. יהואש אהב מאוד את רחובות הירוקה בה גר וראה בה דוגמה להתחדשות יהודית. גם את תל אביב הצעירה בת החמש שבה ביקר הוא אהב, אך בעיר העברית הראשונה צפה ועלתה שאלת השפה היהודית במלוא עוצמתה. בסרטון מובאים קטעים מתוך הפרק שהקדיש יהואש לסוגיה זו, ששמו “האדונית והשפחה”, כינויים שגורים בזמן מלחמת השפות למערכת היחסים המורכבת בין העברית ליידיש. כמו יהודים מודרניים רבים סלד יהואש מירושלים הישנה והשמרנית. הוא ביקר בה רק פעמיים בכל החודשים שהיה בארץ ומיהר להסתלק ממנה מהר ככל הניתן ולשוב למישור החוף האהוב.

עניין נוסף העולה מתוך ספרו של יהואש הוא לימודי השפה הערבית שלהם הקדיש המשורר מאמץ מיוחד. בספר הוא משלב מלים וביטויים בערבית, ומגלה בקיאות במקורות ערביים. יהואש למד ערבית כדי לתרגם ממנה ליידיש, כדי להכיר טוב יותר את משפחת השפות השמיות, וכמובן כדי להתערות בארץ.

את דמותו של יהואש בסרטון מגלם מנדי כהאן, מנהל מרכז “יונג יידיש” לתרבות יידיש הנמצא בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב. מלבד כישורי המשחק הניכרים של כהאן, יש בתפקיד שהוא מגלם הדהוד של פרויקט חייו. יהואש כתב על חוויותיו של יידישיסט בתל אביב הקטנה, ומאה שנים אחריו פועל כהאן בתל אביב הגדולה למען המשכיותה של תרבות יידיש בעיר. חלק גדול מהסרטון צולם משום כך ב”יונג יידיש”, וכהאן יושב בו מוקף בספרים רבים המכילים את אוצרות תרבות יידיש. אפשר לקוות כי יהואש עצמו היה רווה מכך מעט נחת.

צפו בסרט, וספרו לנו בפייסבוק מה חשבתם עליו.

צפיה מהנה!

שיתוף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב print
שיתוף ב whatsapp

כתבות נוספות

שמשון דער נעבעכדיקער – על תערוכתו של האמן מוטי מזרחי

משיחה עם האמן מוטי מזרחי מתברר שליידיש שורשים עמוקים בנפשו עוד מילדות. הוא זורק לחלל האוויר רגעים כאלה של יידיש המלווים אותו כל חייו: היידיש ששמע בשכונה, האחות בבית החולים שקראה לו “ייִנגעלע”, הרומני שקרא בלילות “שוועסטער, שוועסטר” >>>

קרא עוד »

“אני מתפלל עיתון יהודי בתחתית”

משורר יידיש נוסע ברכבת התחתית של ניו יורק בשנת 1946. בניו יורק גרו אז כשני מיליון יהודים ותרבות יידיש פרחה. המשורר הנוסע ברכבת התחתית, בפרהסיה האולטימטיבית של ניו יורק, נפגש שם פנים אל פנים עם וואספ מבוסם היושב ממש לצדו.

קרא עוד »